מרחקים

לכל אחד יש את הגביע הקדוש שלו , מה הדבר שיספק אותו ? מה יקנה לו את האושר? הרבה אנשים תוהים וטועים אחרי החיפוש אחר הדבר הכי נכון הכי מתאים , הכי טוב.

אני זוכר מהתנסותי הראשונית כגנן חובב , השאלה עלתה מכל עבר , אצל כל חובב משמעותי בפורום גינון מהו צמח הגינה האופטימלי ? , מהו הצמח שיעשה לגינה הכי טוב ? מהי הפקעת הכי יפה ? מהי הכי אקזוטית ? שעברתי לתחום של גידול סחלבים השאלה המרכזית שעלתה הייתה בנוגע למצע הגידול – מה הכי טוב , מה יניב את הפריחה הכי מוצלחת אצל הסחלב האקזוטי שלך.

לאחר שנים של ריצה גיליתי לאט לאט את השאלות שיש גם בתחום שלנו , לא פעם עולה השאלה בפורומים השונים , מה שעון ה-GPS הכי טוב , מהו שעון הדופק , מהי החולצה המנדפת האולטימטיבית והשאלה האהובה אלי ביותר מהן הנעליים הכי טובות .

זיגמונד פרוייד עסק בשאלה זאת עוד בתחילת המאה ה-20 , כתביו החתרניים בתחום עדיין נלמדים במפעליי נייקי ואדידס , שנים יחסו את FETISH לנעליים לנשים ( אני מתנצל מראש בפני המגדר ואנא אל תטבחו בי ) בכל מקרה הפסיכואנליטיים המוקדמים ראו בנעל כמקבילה ייצוגית לפאלוס נייד ( אני לא מתרגם –כי אני פחדן )– לא סתם לכל אישה נורמטיבית יש מספר רב של נעליים ( כולם ניתנו במתנה ע" י המוכרים וממש לא עלו את המחיר שכתוב בתג מחיר – גרסה עבור הבעל ) … וכמובן שכל נעל עשויה לפצות על חסך בדבר כלשהו . אבל בוא נצא מהשדה מוקשים הנ" ל ונעבור לנושא שלפנינו .

בכל מקרה איך הגעתי לזה .. אה נעליים … כגביע קדוש …… בכניסתי לתחום ריצת השטח ועליית הקילמטרא' ז מצאתי את עצמי שוב ושוב דרוך , נסער ומרוגש ( כולם כך , תצפתי וראיתי בחנויות ) לקראת קניית כל נעל .. האם הפעם אמצא את האחת .. המיוחדת .. זאת שאביט לה בעיניים ( טוב בשרוכים ) ואדע שזהו .. נועדנו זה לזו .. ונוכל לרוץ יחד לעבר שקיעה משותפת ( בכמה מובנים שקיעה משותפת ) … אני חייב לציין שלמרות שזה נשמע פשוט למצוא את האחת זה ממש לא …

אני כבר שנים יודע מהי הפתולוגיה של מבנה הרגל שלי .. יש לי מדרסים איכותיים שניתן למכור כליה ולהשיג אותן במבצע ועדיין האחת –הנעל המיוחדת עדיין חמקה ממני .

למה זה קורה שאלתי את עצמי ביום מהורהר או מעורער .. ראשית יש הקטע המדהים של שינוי דגם כל שנה … סוף סוף אתה חושב שמצאת את האחת ואז החברה " משדרגת " את הדגם .. התחושה משתנה וכל מה שהושג במאמץ אדיר בקשר האינטימי שלכם אובד לנצח . לאורך השנים גילית שאני אלרגי לנעליים של החברה שדווקא יחסית כן שומרת על אותו מוטיב בדגמים בשינוי משנה לשנה ולכן החיפוש אחר האחת והיחידה המשיך ביתר שאת.

אז מה אנחנו או לייתר דיוק אני מחפש באחת והיחידה … רכות .. אחיזה טובה … עמידות כנגד תנאי השטח .. שלא תתפרק מהר .. שימו לב שיש ציניקנים שהיו אומרים שיש הקבלה בין הדרישות מנעל שטח טובה לדרישות מזוגיות בריאה .. אבל בוא לא ניכנס לזה כי צרה היריעה מלהכיל …

מה עוד גיליתי במרוץ אחר האחת והיחידה לאורך השנים .. ראשית מראה משנה לי … כן הוא גם חשוב .. אני יודע שזה נשמע רדוד ושטחי ולא רלוונטי בייחוד בשטח ובייחוד לאור העובדה שלאחר שימוש אחד היא מתלכלכת כל כך שגם כך לא רואים כלום ( אני מדבר על נעל שטח למי שאיבד אותי ) .. אבל עדיין צבעים יפים ופיגורה מסוימת עושה לי את זה … מה בנוגע לחברה אתם שואלים … ובכן ניסיתי את כולן אני חייב להתוודות תמיד יש מי שמודיע לי .." אתה חייב .. פשוט חייב להכיר את "…( שוב פעם נעליים ) .. כולן .. את כל החברות … יש חברות שאתה משלם הון עבור להחזיק אותן … למשל 800 שקל לפני הנחה עבור אסיקס .. ואתה עוד מחליף נעל פלוס מינוס פעם בחודשיים לערך … תתחילו לחשב מה העלות של התחביב הנ" ל רק עבור נעליים עבור מי שרץ איתן וזה בלי חטיפי אנרגיה לארוכות ואיזוטוני ?? לא ייאמן .. האם המחיר הופך את הנעל ליותר טובה .. בכל מקרה עבורי התשובה היא לא .

אני קצת " סוטה" הצידה אז בוא נתמקד … לאורך השנים עברתי את כל החברות .. אדידס . אסיקס.. ברוקס… ניו- באלנס.. נייקי סאקוני ועוד מראי בישים רק תבחרו .

כל שנה התאהבתי והתאכזבתי לא פעם בקשר עם חברה אחרת .. אני רוצה לשתף אתכם בגילויי השנתיים האחרונות … לפני בערך שנתיים גיליתי את חברת SALOMON … בהתחלה התחלנו קשר בעייתי… קניתי אותן .. הן היו מדהימות בחנות אך בשטח הן רצחו אותי… לאור מאמר באחד מביטאוניי האולטרה החלטתי לנסות שוב וללכת או במילים אחרות לרוץ עם ה-XT WINGS .. לא האמנתי .. הצבע והמראה ( הצד הרדוד שלי ) .. האחיזה .. הנוחות המפנקת כל אלא קנו אותי .. הואיל ואני תמיד רץ עם מספר זוגות במקביל באותה התקופה ( תקופה לא באותה הריצה ) קניתי כמה מהן והתחלתי לחרוש אותן … הווינגס נראתה מדהימה .. המלצתי ו" מכרתי " אותה לכל מכריי הטובים ביותר … את המלכוד גיליתי מאוחר מידי … הואיל ורצתי במקביל עם כמה זוגות לקח לי זמן להגיע לקילומטר' ז ראוי … ואז שהגעתי ל400 וקצת קילומטר הן החלו להתפרק לי … בקיצור זוגיות קצרת מועד וממוקדת מטרה .. יש שיגידו מה אתה מקטר היא עשתה את שלה .. אבל למלעיזים אומר נעל ייעודית לשטח לא יכולה להרשות לעצמה לאבד סוליה או להתפרק בגפה לאחר 400 קילומטר – אותם לעיתים אני עושה בחודש ! מחד הדבר יכול לאפשר לרץ המופקר כלכלית להחליף ולהתחדש בנעל מקסימה כל חודש מאידך אני חייב להתוודות שהרגשתי מנוצל … לאורך הזמן קיבלתי עוד ועוד דיווחים מחברים לריצה על חוויות דומות ., הרגשתי נבגד ומחולל ( נשבע לכם ).

לפני מספר חודשים זה קרה לי , צחי מ- MIZUNO הציג בפני את החדשה ישנה – אקסנד 4 . בהתחלה הדברים לא זרמו … הפעם המשיכה הפיזית והחייתית הבנויה על המראה הפיזי והפרומונים לא עבדו הנעל לא נראתה פיזית מדהימה … אבל בפועל בקשר הממשי , בתלאות השטח היא נתנה את שלה , רצתי אתה מעל 250 קילומטר באימונים לאולטרה הר לעמק -127 ק" מ … רצתי אתה את האולטרה עצמו ולאחר מכן טחנתי עמה אימונים רבים … מעל 600 קילומטר שרדו על היום " יחסינו " … האחיזה בשטח עדיין מדהימה, פונקציית " גיהוץ " המהמורות מתפקדת היטב ויעידו על כך כל מי שרץ איתי פעמים אין ספור את הדרך חתחתים ב" עמק השלום " במגידו … שאני משקיע בה ורוחץ אותה בשמנים ארומטיים היא נראית " כמעט" כמו חדשה .. אפילו מחירה הוא צנוע וראוי לכל נפש – ממש השידוך המושלם … אבל אני עדיין שואל את עצמי .. מתי אוכל להביט בה באותה תאווה ידועה של נעל שלא רק עושה את העבודה בשטח בצורה מדהימה אלא גם ניחנת במראה החושני והמופקר של נעל שטח מעולה כפי שמסתתר מאחורי המראה הבנלי שלה.

אז מה אגיד ומה אומר .. בפועל מצאתי את האחת והיחידה .. מדהימה ושווה .. מאידך רוח השטחיות עדין פועמת בי .. אולי MIZUNO יצילו אותי ובדגם של האקסנד 5 הם יוציאו נעל שלא רק מדהימה בפועל בשטח אלא גם אסטטית ותהמם את הרדודים מבחינת הופעה חיצונית כמו עבדכם … על זה כבר אכתוב וארחיב בפוסט הבא על פטיש הנעליים שלי.