ב. דצמ 30th, 2024

יום לפני תחילת הטייפר

אאוי החיים יפים ,מעיר את הגדול ,אני לוקח אותו לבית הספר היום …מתארגנים אני עם הציוד ריצה והוא עם בגדי בית הספר ….ממהר ומגיע איתו לבניין כיתות א’ …נו אני אומר אין לי זמן ..אני דופק על דלת כיתה א’ 1 אבל המורה מביטה במבט לא נעים ,כך גם בא’ 2  ……..בא’ 3 רצה עלינו ילדה קטנה ……היא החברה הכי  טובה של הבת הצעירה שלי ..רצה מחבקת אותי ואומרת אני אוהבת אותך אב…אבל האגרוף שהגדול מכניס לה עוצר את שטף המילים …אני נוזף בגדול ואומר לו שאין לי זמן לשטויות האלה ויתאפס על עצמו …תחליט באיזה א’ אתה לומד… שלא יקרה מה שקרה לפני שנה שהכנסתי אותך לכיתה  א’ 2 והלכתי .אבא הוא אומר עם תמשיך להכניס אותי לכל כיתות א ‘ שבבית ספר אני אאחר לכיתה ג’ ….אבא תסמוך אלי הוא אומר  לוקח את היד ונכנסים לבניין המדעים של כיתות ג’ …אבא אני כבר בכיתה ג’ אתה זוכר את ההכנות לאולטרה של ה- 60 שליוויתם אותי לבית ספר בפעם הראשונה ,אז עליתי לכיתה א’  אני זוכר משהו כזה במעומעם ….אני מביט בPALM שלי ולא מבין למה מצוין שהוא בכיתה  – א’ ורואה  שזאת תזכורת מלפני  שנתיים …מזל הוא באמת נראה קצת גדול בקרב הקטנים  האלה ….

טוב די עם השטיות מגיע ליוקנעם המושבה ומתחיל בריצה יום לפני הטייפר…החיים יפים ….

מימין פריחה ליד עמק השלום

משמאל פריחה ליד יער הקיבוצים

עולה ויורד ,פוגש את העדר החביב אלי ..את החיילים המסכנים של גוער’ה …אין ..יום אחרון לפני תחילת הטייפר.מביט על נוף עמק יזרעאל וחש תחושה של סיפוק.

באמצע – תמונה אופיינית של עמק יזרעאל

הטייפר

המפקד אסף אני צריך לדבר איתך ב”אופן עצבני”(צורך בשיחה דחופה )… כן מלש”ב (מועמד לשרות בטחון ) קובי מה אתה רוצה… המפקד אני קורע פה את התחת וכולם “זורקים זין” (לא משקיעים ) ואני לא רואה שאתה מציין את המספר שלי ומשבח אותי בהכנה  לגיבוש… מלש”ב קובי ויתרתי לך על הגלח”ץ (גילוח צחצוח בתחילת היום) כי אמרת שחתמת על זקן (פטור מהורדת זקן ) אצל הרס”פ אבל עכשיו אתה ממש פעור ויש לי הרגשה שהחבר’ה יקטלו אותך בסוציומטרי (מבחן הערכה ע”י עמיתים).. אז קח את עצמך רד למצב שתיים (שכיבות סמיכה) לעשר דקות ואחרי כן אני רוצה לראות אותך מקיף את המאהל ב”אכבר טול” (נשק מעל הראש ) עשרים פעם …זוז מלש”ב קובי ..אתה עוד פה …

מבעד לעפיפות (מצב של הכרה מעורפלת ) של ה”אכבר טול” ניסיתי להבין איך הגעתי ליום הכנה לגיבוש סיירות הזה …אני בחור בן 30+ …מקודר על הגבעות על ידי ילדים ומושפל ע”י חבר’ה שעוד היו תאי זרע כשאני הייתי בצבא.

יום ראשון שעה ראשונה לאחר תחילת הטייפר

אני – כן אני מספר לך, זה היה אקט של הקרבה וניסיון ליצור קירבה (מזויפת כמובן ) כך זה התחיל, לקחתי את הגדול לבית הספר ואת הקטנה מהגן, לאחר מכן ניהלתי איתם שיחת נפש לנפש, שמעתי על הבעיות עם המורה של הגדול (ידעת שהוא כבר בכיתה ג’ ) … שמעתי מהקטנה על הקשיים החברתיים של הגננת ואיך “היא(הילדה לא הגננת ) מחליטה על כולם” גם  בגן …. וההפתעה הגדולה את יודעת החברה הגדולה של הקטנה זאת .. נו את יודעת שתמיד באה לישון בבית שלנו ..נו זאת ?(האישה מתבוננת בעיניים רושפות )מסתבר שהיא טוענת שהיא גם שלנו .

אישה – מה הכוונה ?

אני – היא טוענת שהיא האמצעית ?  לא יאמן מה שילדים ממציאים היום …

אישה – כן היא האמצעית…אתה לא זוכר שהתאמנת למרתון וחששת משברי מאמץ בהכנות למרתון טבריה ה-26 …ששמחת נורא שאני מזדהה עם ההשמנה שלך כי היית פצוע ….אה…אני נזכר במשהו כזה…אז הייתי בהריון איתה… ,לא שאלת את עצמך למה תמיד היא ישנה בבית שלנו, עושה מקלחות …היה גם רמז בעובדה שהיא כל הזמן קוראת לך  אבא… אתה טמבל לא קטן.. אתה יודע .

אני – כן שמעתי…אבל חשבתי שהיא חלק מהפרוייקטים שלך ושהיא סתם עוד חברה תלותית של הקטנה…(אוקיי עודף אינטימיות עם האישה זה גם לא משהו …)

אישה – לא היא ה”פרויקט” שיצרנו כשאתה התאמנת למרתון טבריה ה-26 (אני נזכר בערגה בתקופה שהייתי רץ כל יום בסדירות ועכשיו …הכאב והאבל קשה מנשוא …יום ראשון ..שעה ראשונה של הטייפר).

יום ראשון שעה שנייה אחרי תחילת הטייפר

אישה – הילדים עשו הצבעה והחליטו להדיח אותך מהבית … הם פנו ל”אח  הגדול “שייקח אותך אבל לאחר שלא ענו להם הם פנו אלי ….

אני – אבל מה אעשה אסור לי לצאת למרחבים …ולרוץ כאיילה חופשייה (יש פה דאבל משמעות כחבר איילות ).

אישה – אני לא יודעת אבל אחרי שהכרחת את הילדים לדבר על הרגשות שלהם והשאיפות שלהם לעתיד, את מי הם אוהבים ועם איזה דמות הם מזדהים, הם פנו ליצחק קדמן  ואם המצב ימשך אתה תגיע לבית מעצר קישון.

אז הודחתי מהבית ומצאתי את עצמי משוטט בסמטאות האפלות של טבעון (לא סמטאות ולא אפלות אבל צריך קצת מתח בסיפור ). לפתע ליד התיכון מודעה תפסה את עיניי-

“אסף השקאל מסיירת מטכ”ל יכין אותך ליום סיירות”….. “מרגיש חלש…לא בטוח בעצמך ..אבא היה בצנחנים ואתה נראה כמו מקופלת, אסף ..קצין בוגר סיירת מטכ”ל יכין אותך פיזית ונפשית ליום סיירות – סודיות מובטחת “- באותו הרגע השכינה האירה עלי ידעתי שמצאתי את ייעודי –יום הכנה לגיבוש לסיירת מטכ”ל”.

יום ראשון שעה שלישית אחרי תחילת הטייפר

אז נפגשנו בחצר המתנ”ס.. מיד בדקתי לעומק את התחרות שלי לסיירת .. לא נראו משהו הילדים האלה “שמי אסף אבל אתם תקראו לי המפקד אסף ואני בתמורה …הוא צחק אקרע לכם את הצורה”… אסף,סליחה המפקד אסף  התחיל לדבר …”תזכרו ..אתם צריכים להתאחד …לא להיות מניאקים ותמיד לעזור אחד לשני… אם מישהו נופל מתחת לאלונקה אתם עוזרים לו… אם מישהו מפגר בריצה אתם עוזרים לו ..אל תרוצו מהר קדימה.. כי יקרעו אתכם בסוציומטרי”…. צביקה שאל -“המפקד אסף מה זה סוציומטרי” טוב בוא אני אסביר לכם מה זה שאלת קיטבג אמר המפקד אסף כולם למצב שתיים. המפקד אסף, מה זה מצב שתיים  שאל צביקה שוב – חנון עם  עיגולדים וחתימת שפם …אוקי אמר המפקד אסף זה יהיה יום קשה עבורכם.. וככה החלה ההכנה שלי ליום גיבוש סיירות…המפקד אסף הסביר לנו בדם יזע ודמעות .. מי אלו  החבר’ה בקבוצה שלא עושים כלום ..הוא אמר שהם “עציצים “- או במילים אחרים וותיקים בקורס שלא מצפים מהם כלום …הוא הראה לנו מה זה “לדרמק”- לעשות קפה קר על בסיס מים או חלב כמיומנות הכרחית לשיפור תנאי החיים במוצב…הוא הסביר שהמטרה שלנו שנהיה לוחמים קרביים מחד אבל “חונקים בית” (הרבה יציאות ) מצד שני …המפקד אסף הסביר שאם יקראו לנו לפגוש את ה”קוסם” אנחנו בצרות… צביקה שכולנו כבר סימנו לסוציומטרי הקרוב שאל מה הבעיה בלפגוש את אייל ברקוביץ = ה”קוסם “

אבל אחרי שכולנו הקפנו את המאהל ארבעים פעם בעשרים שניות הסביר המפקד אסף לצביקה ש”הקוסם” הוא לא אייל ברקוביץ אלא קב”ן (קצין בריאות נפש ) ואם שולחים אותך אליו המשמעות היא שאתה הולך להיות מודח מיום הסיירות. צביקה אמר למפקד אסף שהוא קרא באתר למתגייס “עולים על מדים ” שאסור לקדר/לתזז/לתת תרגול נוסף לחיילים והוא לא מבין למה המפקד אסף עושה את זה …אחרי שכולנו הקפנו את המחנה ארבעים וחמש פעם בעשרים שניות ועשינו לצביקה “שמיכה ” (אם אתם לא יודעים מה זה שמיכה תשאלו מישהו אחר ) צביקה משום מה הפסיק לשאול שאלות…המפקד אסף הסביר לנו שצביקה הוא דוגמא ל”בתולה” (חייל צעיר, ללא ניסיון וטיפש ) … צביקה הוא “ביזון” (היינו אך ) ו”בשר טרי” (כנ”ל) כשצביקה בכה בפינה “השלמתי ציוד” ולקחתי לו את הארנק…..

המשכנו בפזצטות על גבעות שיי’ח אבריק … צביקה פנה למפקד אסף ואמר לו שמישהו הרים לו את הארנק המפקד אסף אמר שצביקה הוא “הלמוט” (הלום)  ושעוד פעם הוא ישמע “אכלו לי …שתו לי ” (לקחו  לי ) הוא ייתן לכולם שעתיים ביציאה …אז עשינו לצביקה עוד שמיכה והמצב נפטר (לא טעיתי באיות ) ….

יום ראשון שעה  חמישית  אחרי תחילת הטייפר

החברים להכנה הצביעו לי כ”הכי בטוח שיקבל זימון לסיירת מטכ”ל ויעבור את היום גיבוש בהצלחה ” …צביקה הודח ועלה על טיל במסדר …המפקד אסף אמר שהוא מאוד מרוצה איך רצתי בקצב איטי ועזרתי לכולם להתארגן …עודדתי את כולם …ולא רצתי מהר כמו כל ה”ירוקים” (הוא פשוט לא ידע שאני כבר לא יודע איך רצים מהר – אבל לא אמרתי כלום ) ….הסתיים היום הראשון של הטייפר ….

עכשיו כל מה שאני צריך זה למצוא מה לעזאזל אני עושה מחר ??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *