גישות מנטליות לריצת אולטרה

המאמר פורסם באתר irunfar ותורגם ברשותו.
מחברת המאמר היידי דיטריך.

איך להימנע מלחשוב, "מה אני עושה כאן?"

כאשר עורך אתר iRunFar בירון פאוול שאל אם אני רוצה לענות על שאילתה של קורא אודות אסטרטגיה מנטלית במהלך מרוצי אולטרה ארוכים, תהיתי מיד האם אני הכותבת המתאימה ביותר למטרה זאת. אחרי הכל מעולם לא הייתי קרובה לנצחון במרוץ אולטרה ומעולם לא סיימתי מרוץ למרחק 100 מייל, אין לי גם את הרצון לכך.

אבל לאחר שהקדשתי לנושא מחשבה נוספת, התחלתי לחשוב שיש לי מה לתרום לנושא. כאדם אופטימי ועקשן מאוד אני מאמינה שיש לי יכולות מנטליות.

אני ספורטאית תחרותית כל חיי ואני רגילה לכאב. שיחקתי טניס וכדורגל במשך לימודי בבית הספר התיכון ובקולג‘. כעת אני מתאמנת ומתחרה עם קבוצה מסיאטל. אני רגילה שמאמנים מעודדים אותי, מלמדים אותי צועקים עלי, דוחפים אותי והופכים אותי לספורטאית טובה יותר. כאשר אני לבדי, לעתים קרובות אני שומעת את מילותיהם בראשי.

אני גם לא רצת אולטרה מתחילה. רצתי קורס קאנטרי במשך שנתיים בקולג‘ והתחלתי לרוץ מרתונים לפני כעשר שנים. למרות שהחלטתי שאני מעדיפה מרוצים למרחק 50 ק” מ אני מתכננת לרוץ מרוץ למרחק 50 מייל החודש. כמו כן אני מתכוננת למרוץ הטרנס- רוקי. מרוץ שלבים בן שישה ימים שיערך בקולרדו בחודש אוגוסט. סבלתי רבות בריצה בשטח ועל כבישים וגיליתי טריקים מנטליים שעוזרים לי.

אציג כאן מספר טכניקות מנטליות שעוזרות לי כאשר מתחילים הכאבים. אני מאמינה שהן ישימות לכל מרחק של ריצת שטח. יהיה זה מרוץ 50 ק” מ הראשון שלך או מרוץ ה 100 מייל העשירי שלך. יתכן וכבר השתמשת בטכניקה אחת או יותר או אולי אתה יודע שאחת מהאסטרטגיות לא תעבוד עבורך, יחד עם זאת אני מקווה שכל אחד מהקוראים ייצא מכאן עם לפחות רעיון אחד חדש להתמודדות מנטלית.

יש לך מזל

אני מתחילה עם אסטרטגיה זאת מכיוון שאני משתמשת בה לעתים קרובות ואני מאמינה שהיא מייצרת את התוצאות המעצימות ביותר. כאשר אני לא נהנית במהלך ריצה ארוכה אני מזכירה לעצמי איזו ברת מזל אני להיות שם רצה בכלל.

לאנשים כה רבים לעולם לא תהייה ההזדמנות לחקור הרים רחוקים, כרי דשא, רכסים ואגמים שאנו רואים במהלך מרוצי האולטרה. חלקם אינו כשיר פיזית, אחרים מתמודדים עם פציעות ואחרים נאבקים בנסיבות החיים אשר הופכות את הריצה למרחקים לבלתי אפשרית.

בביקור בחדר הכושר לפני מספר ימים נגשה אלי מאמנת שנמצאת בהריון ואמרה ” אני כל כך מקנאת בך עכשיו, שאת יכולה להתאמן בצורה חזקה. לא הייתי כל כל נלהבת ללכת לאימון ספינינג באותו יום אבל מילותיה גרמו לי לזכור כמה ברת מזל אני.

במהלך הרגעים הקשים ביותר שלך באולטרה אמור לעצמך את המילים הבאות: ” אני בר מזל, שילמתי כסף בכדי לעשות את זה. אני באחד המקומות היפים ביותר, ואני אחד מאותם מעטים ברי מזל המסוגלים לחוות זאת.
זה עובד בשבילי.

לשבור את המספרים

כאשר מסתכלים על המספרים במהלך אולטרה זה יכול לספק דחיפה פתאומית או תסכול מיידי. בכדי להבטיח את הראשון אני הופכת את המספרים לדבר חיובי. אני מנסה לא להסתכל על סימוני המרחקים ולחשוב ” הגעתי רק עד לכאן?”. באופן בלתי נמנע התהליך הנפשי גורים לי להרגיש מיואשת ועייפה. במקום זאת אני אומרת ” רק עוד 7 ק” מ עד לתחנת העזרה הבאה! ” או ” סיימתי כבר שליש מהמרוץ“.

אני חושבת על מאמן חתירה שתמיד נהג לאמור משהוא בסגנון הבא: “ נותרו לך 500 מ‘ בלבד, זה פחות משתי דקות, אתה יכול לעשות כל דבר במשך שתי דקות!”. בתרגום לאולטרה ” נותרו לך רק עוד עשרה קילומטרים, אין לך בעיה לרוץ עשרה קילומטרים“.

אני שוברת את המרוץ לפיסות קטנות אבל מסתכלת על התקדמותי בצורה חיובית.

גמול

כל פעילות גופנית מבוססת על גמול, לדעתי. אני חושבת על פיסת אבטיח המחכה לי בתחנה הבאה או על ההמבורגר שאטרוף בקו הסיום. אם אני חשה בבטני אשנה זאת, רק עוד 15 ק” מ ואני אזכה להחליף גרביים. או אפילו רק עוד 20 דקות ואזכה לקבל דחיפת אנרגיה מהג‘ ל שאוכל. הציפייה לקבלת הדבר הקטן הבא במהלך ריצה ארוכה עוזר לי להמשיך ולנוע.

הסחת דעת

כאשר כל השאר נכשל, אני מנסה לשכוח שאני רצה. אני רצה מרוצים רבים יחד עם חברתי קרולין, ואנחנו מבלות שעות בדיבורים על עבודה, משפחה, חתירה ( אני), טריאתלון ( קרולין) ועל כל נושא אחר לשיחה שעולה על דעתנו. אם לא מתחשק לי לדבר אני מקשיבה למוזיקה ב iPod שלי. שיר מועדף מביא עמו פרץ של אנרגיה וגורם לי לשכוח מהדרך הארוכה והמפרכת שעוד לפני.

קריאה לתגובות

נשמח לשמוע את התגובות שלכם למאמר, ניתן ללמוד זה מזה. מה עובד בשבילכם? כאשר כל מה שאתם רוצים להתמוטט בשקט בצד, מה מביא אותכם לקו הסיום?