אחת ההנאות הגדולות שברית אולטרה היא הגעה לתחנת הסיוע המיוחלת. זאת יכולה להיות הגאולה, פשוטו כמשמעו. קולות ידידותיים וידיים עוזרות המושטות אליך כל מה שאתה צריך כדי לחדש את עצמך נכון בהישג יד. אתה מעמיס ומוכן לחלק הבא של השביל. לפחות, זה מה צריך לקרות. על מנת להפיק את המרב מתחנת סיוע, לעומת זאת, דורש קצת מחשבה. ואתה בטח לא רוצה לרוץ ק” מ במורד השביל, רק כדי לגלות ששכחת לטפל באיזה עניין קריטי.
אם אתה חדש לריצות אולטרה, תחווה התגלות בפעם הראשונה שתראה תחנת סיוע. תחנות סיוע במרתונים הן עניין פשוט למדי. רוב הזמן, הן שם אך ורק כדי לתת לך נוזלים ולשמור אותך נע במהירות לעבר הסיום. אם אתה מציעים לך גם וזלין מרוח על חתיכת קרטון, ג‘ ל אנרגיה , או אפילו חתיכות בננות, אתה הגעתה לאם כל תחנות הסיוע במרתון.
תחנות הסיוע באולטרה מציעות הרבה, הרבה יותר, כי הן משרתות מטרה גדולה יותר. בנוסף לנוזלים חיוניים עבור הרץ, הכוללים מים, משקאות קלים, משקאות ספורט, בתחנת הסיוע יהיה מגוון עשיר של אוכל: פרות חתוכים, סנדוויצ‘ ים עם חמאת בוטנים וריבה, תפוחי אדמה מבושלים, חטיפי אנרגיה, צ‘ יפס, כעכים, ממתקים, עוגיות, ומזונות אחרים הקריטיים לספק את הקלוריות הדרושות בכדי לשמור על רמת האנרגיה שלך במקרה של מרוץ אולטרה. מאכלים מלוחים יהיו זמינים ובדרך כלל ילווו בקערת מלח על מנת לטבול חתיכות של מזון בכדי לעזור עם החזרת מלחים. בתחנות סיוע מסוימות יהיה גם מרק, כריכי הודו וגבינה, פריטי ארוחת בוקר, ודברים מיוחדים כמו טורטייה או בוריטוס. קרח הוא עוד מאפיין של תחנת סיוע באולטרה, הוא חיוני בימים חמים עבור קירור נוזלים ומילוי כובעים ובנדנות על מנת למנוע מהרצים מלהתחמם יתר על המידה.
המתנדבים בתחנות הסיוע של אולטרה נחווים לעתים קרובות הם רצי אולטרה מנוסים בעצמם הם בדרך כלל מאוד מועילים. הם יכולים לסייע לרצים עם ערבוב משקאות אנרגיה, התאמת בגדים, או מציאת הפריטים הדרושים. הם מספקים מידע על השלב הבא של המרוץ, והם יכולים לעתים קרובות לספק עזרה ראשונה בסיסית בעת הצורך. הם מציעים גם תמיכה מורלית ניכרת במהלך המרוץ. חלק מתחנו הסיוע מתפקדות גם כנקודות הפקדה שבהן אתה מקבל גישה לציוד שהפקדתה לפני המרוץ. באירועים ארוכים תחנות הסיוע משמשות גם כנקודת המפגש לצוותים ויכול לאסוף את הפייסר שלך.
שכל כך הרבה מונח על כף המאזניים בתחנת הסיוע, זה משתלם לבצע את הדברים הנכונים. אבל הגעה לתחנת הסיוע יכולה להיות מכרעת ומבלבלת. האנרגיה של המתנדבים, מצוקה של רצים אחרים, מערך מבלבל של אוכל על השולחן, המעבר הפתאומי מריכוז ושקט לשאלות שנצעקות אליך, וההמולה הכללית יכולות לגרום לתכנית שלך לפרוח מדעתך. זה גם יכול להיות די מרגש לפגוש את הצוות שלך או בני משפחתך בתחנת הסיוע לאחר הבדידות של השביל. המפתח הוא להיות מוכנים.
לפני שאתה מגיע לתחנת הסיוע, חשוב באופן שיטתי מה אתה צריך לעשות. הרשימה שלך יכול להיות משהו כזה:
- מילוי בקבוקים עם חצי משקה בספורט, חצי מים.
- לאכול כריך וכמה תפוחי אדמה עם מלח.
- בקש כמה כדורי מלח נוספים.
- בדוק את הנקודה החמה מתחת לקשת כף הרגל הימנית .
- שים קצת קרח מתחת לכובע .
כאשר אתה רואה את תחנת הסיוע במרחקים או מקבל קצת אינדיקציה אחרת כי זה קרוב – כמו קולות, מוזיקה, או רעש הגנרטור – הוצא את הבקבוקים שלך החוצה ושחרר את המכסים שלהם. אם אתה משתמש במנשא גב, הורד אותו והכן אותו למילוי. הוצא את אבקת המשקה שלך אם אתה מתכוון לערבב נוזלים משלך. הרעיון הוא להכין את הכל למילוי, הן על ידך או על ידי המתנדבים ברגע שאתה מגיע. אתה רוצה שהזמן שלך בתחנת העזרה יזרום ביעילות. תקבל הפסקה מרעננת מהריצה, אבל אתה לא רוצה לבזבז זמן.
תירגע ותעבור על המזון המוצע והתאמתו לרשימה שהכנתה . אתה יכול לבחור מעט יותר משקה ספורט אים שתיתה בעיקר מים. ביום חם אפשר להתמקד מאכלים מלוחים ולנצל את הקערה של מלח, ולטבול בתוכה פיסת תפוח אדמה. ייתכן שיהיה עליך להשלים אכילת מזון מוצק ולבחור לאכול כריך שלם. אם אתה מתקרב לסוף המרוץ, מנת סוכר ממשקה קל עשויה לתת לך רק את האנרגיה הנוספת שתעזור לך לסיים. בזמן שאתה אוכל, אתה יכול לשאול מתנדב על החלק הקרוב של המסלול. המרחק אל תחנת הסיוע הבאה או הידיעה שאתה עומד בפני טיפוס קשה תוכל זה לעזור לך לתאם את כמות הנוזלים הנוזלים. הקפד להתמודד באופן שיטתי עם כל מהנושאים ברשימת הבדיקה שלך.
לפני שאתה עוזב, בדוק שיש לך את כל מה שאתה צריך וודא שמכלי המים שלך אכן מולאו. בחר מזון מהשולחן לקחת אתך. הודה לכל המתנדבים וצא לדרך. תהנה לצעוד במרץ ולאכול במשך זמן מה לפני שתחזור לרוץ.
בשלבים האחרונים של מרוץ ארוך תשישות, כאב וההקלה שבהגעה לתחנה יכולים לגרום לך לשכוח את מה שאתה צריך להשיג. חשוב יותר מתמיד להתמקד רשימת הנשואים שלך ולהיות בטוח שטיפלת בכל אחד מהם לפני שתתקדם הלאה. אם הכנת תכנית מרוץ מבעוד מועד עם הוראות מה צריך לעשות בכל תחנה סיוע העיקרי, בצע את התכנון בדיוק רב. אם השארתה תיק בתחנה, זה לא רעיון רע לפרוש מגבת ידיים ( ארוזה בתיק שלך מראש) ו לרוקן את תכולה התיק על גבי המגבת. לראות את הכל יעזור להנחות אותך מה אתה צריך לעשות, למשל, להחליף את החולצה ארוכת שרוולים או לקחת את התיק הנוסף של כמוסות המלח והג‘ לים.
פגישה עם הצוות שלך תוסיף ממד נוסף לביקורך בתחנת הסיוע. חבר צוות מנוסה יכול לקחת אחריות להביא אותך מוכן לשלב הבא של המסע שלך. מצד שני, אנשי צוות פחות מנוסים אבל עם כוונות טובות, יכולים להוסיף לבלבול. קבל עזרה בנועם, אבל תהיה מודע כי האחריות הסופית שיש לך את מה שאתה צריך על מנת לעזוב את תחנת הסיוע מוטלת עליך.
ישנם שני מחנות ברורים בנוגע לכדאיות האם לשבת ולנוח בתחנות הסיוע, במיוחד בשלהי מרוצים ארוכים. ישנם כאלו הנקוטים בזהירות בבחינת ” היזהרו הכיסא” וטוענים כי רצים מתגרים בגורל בזה שהם מרגישים נוח מדי. אחרים מאמינים בתועלת שבמנוחה ואפילו נוטלים תנומה של כעשר דקות. לשבות או לא לשבת זה נשוא שעל כל רץ להחליט מה מתאים לו.
על מנת להפיק את המרב של תחנות הסיוע נדרש מעט באימון. לאחר שהפנמת את האמנות, אתה תמצא את עצמך חווה התעוררות אחרי כל תחנה סיוע, ולא תבעט בעצמך מכיוון ששכחתה למלא בקבוק או אי לשבת ולהוציא אבן מתוך הנעל שלך.
מחבר Gary Dudney
המאמר פורסם באתר של UltraRunning magazine וכל הזכויות עליו שמורות ושייכות למגזין . המאמר תורגם ברשות המגזין ואנו מודים לו על כך .