אימון בחום-את הפרק השני בנושא אימון לאולטרה “הר לעמק 2011 ” 208 קילומטר אמקד בנושא החום .מפגש ראשון קשה עם חום זכור לי מ”הר לעמק ” הראשון ,אני והשותף שלי כל אחד יועדנו לרוץ 50 קילומטר כפול שתיים .אני הייתי השני בסבב ואני זוכר עד היום את עצמי מחכה לשותפי –ירון דניאלי ליד גשר הפקק שוכב בתוך מי הירדן ויוצא מהם לקראת הריצה ותוך רגע לא חש את קור הירדן ומיובש לחלוטין כמו פיסה של בשר מיובש…אילו היו 50 קילומטר הקשים בחיי (לאותה התקופה )…אני זוכר פיסות של זיכרון רגעיות שצצות לפתע,ירידה לאורך הירדן ההררי ,רכב של מג”ב עובר ליידי והשוטרים צועקים לי “שמעת שיש מעל 40 מעלות באזור הכנרת” ..אני זוכר קרקע לוהטת שמשיבה לי את החום מלמטה ישר לפנים ..איך אנשים בכל תחנה הציעו לי מים ואוכל בייתי והביטו בי כאילו אני עוד רגע מתפגר..אני זוכר ההגעה יחד עם גבי אור למאגר ספיר ..שנינו תשושים ומחוקים ..אני זוכר את העלייה לחוקוק שנמשכה לאורך דורות ואת החום בעורף קולה אותי ומייאש אותי..שביל הגיבעה לא נגמר ואז התמוטטות באוטו והגעה לבית שלי להזנה ולקליטת מים ..לאחר הר לעמק ההוא החלטתי שלא אחזור על הטעויות ואכין את עצמי לחום …לאורך החודשים והשנים שעברו מאז היו לי הזדמנויות רבות למפגש “אינטימי עם החום ”
השנה הייתה פגישה משמעותית עם החום באולטרה מרתון “חוצה ארץ ” מקצה ה-100 מייל שהתרחש בחום מטורף…אני חושב שמעבר להכנה טובה לחום מה ש”עמד לזכותינו ” היה העובדה שהמרוץ הגיע לאחר קיץ של אימונים ולכן הסתגלות לטמפרטורות גבוהות
ואילו כעת אני עומד לקראת האולטרה הארוך מכולם (בינתיים ) 208 קילומטר הבאים אחרי תקופה של חורף..נכון חורף ישראלי אבל עדיין טמפרטורות לא גבוהות במיוחד…החלטתי הפעם “להמר” כנגדי ולהכין את עצמי למצבי “קצה “} – שרב ב19.5 – או במילים אחרות היום בו אמורה להתרחש מקטע הריצה הארוכה מכולם באולטרה הר לעמק יום חמישי –אתכונן כאילו יום זה אמור להיות שרבי ולח .האימונים נערכו בכל יום שיכולתי להקצות צהריים ,אורך האימון מבחינת קילומטראז , לא עניין אותי ,ניסיתי להגיע לפחות לשתי ריצות של שעתיים ומעלה בצהריים ,את הריצות עשיתי בלבוש ארוך ומנדף
גם להגנה מהשמש ובעיקר כדי להעלות יחסית את עומס החום ..לכל אימון הצטיידתי בכמות איזוטוני רבה ..האימונים הקשו אלי מאוד בתחילה אך בשבוע השלישי לריצות החום מצאתי שהחום אומנם מאט אותי עד מאוד אך בניגוד לתחילת האימונים בהם היו לי כאבי ראש משמעותיים ..כאבי הראש פסקו ולאט לאט הקצב עלה…הזמן התקצר ,חודש וחצי לקראת “הר לעמק ” הגיע והאתגר הבא לאימון חום התקרב “אולטרה מרתון סובב כנרת ” –אולטרה מרתון חתרני ומחתרתי -60 קילומטר..המועד נקבע ל16.4 ולמרות התחזיות שדיברו על שרב ועל לחות הוחלט (לא אני החלטתי )…שהאולטרה יתקיים כרגיל..לקראת האירוע כל מי שמכיר אותי המליץ לי לוותר ולא לפגוע בעצמי לפני אירוע האמת לו אני מתכונן אבל אני חוויתי אולטרה זה כמשמעותי מאוד מבחינת האימונים שלי ..וכך בשש בבוקר הזניק אותנו דיוויד להקפה..אם אני לא טועה התחלנו שישה כולל אותי ואת דורון ..אבל הבנתי מהדרכותיו של דיויד שלאורך הדרך הצטרפו רבים..בכל מיקרה ,אין מה לעשות הכינרת כמו במרתון טבריה עדיין משביזה,החום עלה מרגע לרגע ולמרות זאת הייתה תחושה שהגוף שלי מגיב היטב.כרץ שטח לא יוצא לי להיתקל רבות במכוניות אבל הפעם שוב נפגשתי עם הצד המגעיל של הישראלי המצוי ..בקילומטר החמש עשרה התקרבה אלי ועל דורון מכונית האטה נצמדה מאוחר והבחורים ה”טובים” שבה צעקו וניסו להבהיל אותנו ..אני חייב להתוודות שהדבר הבהיר לי בצורה הטובה ביותר למה ברחתי באימונים שלי מהכביש..זה הזכיר לי סיפורים של חברים “אובדניים ” שרוכבים בכביש שמספרים איך מנסים להוריד אותם עם רכבים או שזורקים עליהם דברים מרכבים נוסעים …בכל מיקרה לאחר תקרית זאת שהייתה ממש לא נעימה ..הריצה נעה מהר ..הלוגיסטיקה של דיוויד עבדה מעולה,כל 10 קילומטר תחנה עם איזוטוני ,בננות,תמרים,מים קרים …כל תחנה מיליתי את הבקבוק ריצה ושתיתי חצי ליטר וכמובן לא שכחתי את כדור המלח …סיימתי את 61 הקילומטר לאחר 6 שעות ועשרים ..זמן הרבה יותר טוב ממה ששיערתי שאעשה …שתיתי כמו שצריך ויחסית יצאתי מהריצה טוב.
לסיכום פרק זה אומר:
אין ספק שיש רק דרך אחת להכין את עצמך לחום של השרב הראשון שיכול להופיע באולטרה מרתון ארוך וזה לרוץ בחום ,לא בטיפשות ובלי נוזלים אלא בתבונה עם הכנה לחום ,מספיק שתייה וחשיבה.חשוב מאוד מעבר לזה להתנסות בריצה ארוכה בחום ,האולטרה של “סובב כנרת ” מאוד עזר לי בכך ..בזמן אמת (ב19 למאי ) במידה ויהיה שרב משמעותי ..השעות הקשות יהיו עשר עד ארבע וזה בדיוק מה שהתנסתי בו הפעם.
להתראות בפוסט הבא.