ש. יול 20th, 2024

אתחיל בדבר המהותי ביותר – תודה לכל המלווים שלי במרוץ בלעדיכם זה לא היה יכול להתרחש , ללא העידוד הנפשי , הסיוע הרגשי והקונקרטי לא הייתי מסיים את האירוע באופן זה ..

שאלו אותי מספר אנשים לאחר המרוץ של “ סובב עמק “ למה דווקא המרחק הזה , הוא לא יפה ולא סקסי , לא מקובל בשדה האולטרה מרתון כמו מאה מייל או 135 מייל ( באדוואטר ) .. חשוב לי להדגיש בחרתי לעשות שמונה סיבובים על מנת להתמודד עם נושא הזמן ולא המרחק , כל ההנחיות למלווים יצאו מתוך הנחה שמדובר בריצה של שתי יממות 48 שעות , מדובר ביעד ביניים שלי והמסלול הזה שהוא מסלול לא קל מבחינת תוואי היווה נקודה מאוד טובה להתמודד עם חסך כל כך ממושך של שינה ..

כל ריצת אולטרה בשנים האחרונות לימדה אותי רבות והמתנתי / פחדתי מהשיעורים שיגיעו בריצה זאת …

השבוע האחרון לפני “ סובב עמק “ היה לא פשוט , כל ההכנות הלוגיסטיות הסתיימו , האימונים כבר תמו אבל כל יום הייתה “ הפתעה אחרת “. עקרונית הדבר הכי חשוב עבורי לפני אירוע משמעותי הוא צבירת שעות שינה או במינימום לישון כרגיל , אבל הפעם היו התקלות … בהתחלה היו לי שמונה מלווים שסגרתי איתם מראש חודשים לפני האירוע , לאור אירועי עבר שלחתי דף הנחיות למלווים שמטרתו הייתה להכין כמה שאפשר להתנהלות מולי ביום האירוע , קבעתי “ אחראי תיאום “ למלווים –דורון … והכל נראה כסגור .. אבל בשבוע לפני החלו הפתעות ומלווים סגורים החלו להתנדף , מצאתי את עצמי לא ישן בלילות מתוך דאגה . שנה שעברה הבריז לי ביום המרוץ מלווה הסיבוב הלילי –דבר שעלה לי ביוקר רב כך שסיבוב שאמור היה לקחת מקסימום חמש פלוס שעות בזמן ההוא לקח לי שבע שעות עקב עצירה . ידעתי שהשנה כשמדובר בשני לילות ללא עצירה אין מקום לדבר כזה .

חשוב לציין , אירוע בו יש מסביבך המולה הוא אירוע שאפשרי וניתן לרוץ ללא מלווה בלילה בשטח אבל אירוע כזה , בו אתה כמעט לילה אחד לחלוטין לבד –ריצה לבד מציבה אתגר גדול .

השנה ידעתי שזה לא יקרה , בלילה שמתי את המלווים שידעתי שדבר מעבר למלחמה גרעינית לא יניע אותם מללוות אותי ומעבר לזה ליום חמישי בערב הכנתי גיבוי למלווים .

כך שכשהחלו המלווים להתאדות התחלתי לחשוש , השינה לא הייתה באותה איכות עד שהתארגנתי כראוי על מלווים תחליפים לשבעה סיבובים , החלטתי גם עקב הברזות וגם עקב רצון שלי לחוות פעם אחת את המסלול לבד לרוץ את הסיבוב הראשון שלי בפנאן וליהנות מכיף פרטי , החל מהסיבוב השני אתחיל במלאכת הליווי …

במקביל מספר ימים לפני הריצה פנו אלי מספר תלמידי י “ ב מבית ספר במגידו שהחליט לעשות עלי סרט גמר כמו גם מספר עיתונאים שרצו לראיין אותי .. מצד אחד מאוד נהיתי מאור הזרקורים מאידך היה לי מאוד קשה להגיע לריכוז שאני זקוק לו לפני אירוע שכזה .

כלקח משנה שעברה בה היה לי ליווי ללא תחנות שלי והמלווה סחב משקל שנראה לי מאסיבי מידי , החלטתי על פיצול תחנות בדרך . אני אזנק ב “ הזורע “ ואשאיר צידנית אחת שם , אשאיר רכב בג ‘ וערה וצידנית נוספת בגלעד , דבר זה יאפשר מרחק מקסימלי בין תחנות של תשע קילומטר – הווה אומר גם אם יש חמסין והמלווה צריך לסחוב מים לקירור הוא עדין לא צריך לסחוב מעבר לשני קילו משקל .. מעבר לכך היה לי ברור שחלק מההיבט המנטאלי בריצה קשור לגיוון אין סופי של אוכל ולכן ניסיתי לגוון בשתייה בצידניות ובמזון בתחנות .

יום המרוץ הגיע , אוכל הוכן מראש , כל זוגות הנעליים וכל הציוד הנלווה מוכן , צריך רק לצייד את הצידניות בקרח , ההזנקה בעשר ואני לקראת שמונה יוצא לרכוש קרח , יא … מרגע לרגע תחושה קשה של עננה שחורה עולה , תחנת דלק ראשונה אזל הקרח עקב החג כך גם תחנה שנייה ושלישית …. כבר הרמתי טלפון והשגתי הובלה של קרח לתחנות ואז מצאתי קרח באליקים = תחנת דלק רביעית .

תחנת הטמנה ראשונה –גלעד –התחלתי להסתיר את הצידנית ומגיע צלם העיתונות הראשון ורצה פוזות שלי מקפץ מסלע , פוזות שלי מקפל רגליים בצורת זן ( אל תשאלו אותי מה זה ) בכל מיקרה המבטים שנעצתי בו היו אחת הדוגמאות הכי “ אנטי –זניות “ שיש .. כמעט נרצח הבחור בטרם עת , מגלעד עברתי והשארתי רכב אחד בג ‘ וערה וירדתי ל “ הזורע ” .. שי הכין שם טקס שלם ומכובד להפליא ואני עצרתי עם עצמי לרגע כפסיכולוג ו “ התחברתי למה שאני מרגיש “ כן , יחד עם הבחילה הרגילה של הזינוק וההתרגשות מהמסע הייתי מבועת מגודל המטרה שלקחתי על עצמי …

ברור לכולנו שאי אפשר לרוץ 265 קילומטר , אני רציני לגמרי , זה לא הגיוני ולא סביר ומטרה כזאת בפני עצמה היא לא שפויה ולא ישימה , לכן אני תכננתי לרוץ 7+ קילומטר .. ואז לרוץ 9+ קילומטר ושוב 9+ קילומטר ועוד 7+ קילומטר –להגיע לקיבוץ “ הזורע “ ואז פשוט לעשות את זה שוב ושוב ושוב …

המרוץ עצמו :

אז כאמור הגעתי לפסטיבל קטן ששי חזן ארגן לי ב “ הזורע “ ויצאתי לדרך , מזג האוויר היה ממש נעים ( בצהריים ה “ נעימות “ עברה להיות 34 מעלות .. אבל עוד חזון לכך …) והמסלול זרם , לא רצתי ממש כבר מעל לשבוע וממש רציתי “ לחזור “ ולרוץ …. תכננתי כמובן מראש איפה בדיוק אלך אבל ציפו לי הפתעות בדמות צלמים שארבו לי בכל נקודה אפשרית , כך שמצאתי את עצמי רץ את העלייה שאחרי “ חניון החרובים “ כי הצלם רץ איתי , מצאתי את עצמי רץ את רוב ה “ טייפון “ לאור עידוד של בני תנועת הנוער שנשלחו לעודד אותי … הסיבוב הראשון הסתיים באופטימיות מטורפת ( מצאתי גם כסף תוך כדי כך שממש הרגשתי על הגובה )….

בדף ההנחיות ששלחתי למלווים נגעתי לא אחת במצב רוח שלי ובכך שהמלווים צריכים לדבר / לעודד ליצור איזה שהוא מתח של שיחה כדי שאני לא “ אעלם “ אני מודה שרוב המלווים ממש עשו זאת למרות שבאופן אירוני חלקם לא קראו בכלל את הדף הואיל והוזעקו ברגע האחרון לליווי ..

מהמלווה המהיר מרצי חוף הכרמל שאבתי המון אופטימיות , דברנו על הרבה נושאים ונראה לי שאני לא סתמתי את הפה … עם כל הדיבורים והקצב “ גיליתי / מצאתי שהחל מהסיבוב השני אני בפער של מעל לשעתיים וחצי בזמנים –מקדים את הזמנים שאני אמור להיות בהם ….

השיחות עם המלווים נעו מהתלבטויות בנוגע להשתלבות באקדמיה , פציעות ברגליים ואיך ניתן לסייע להחלמתן , התמודדות עם חינוך של ילדים ..

אני יכול לשתף שמעבר להתמודדות עם המסע הפנימי שעברתי נחשפתי לכל כך הרבה עולם פנימי של אחרים כך שקיבלתי הרבה מעבר לחוויה לה ציפיתי …

גיליתי שבלילה במסלול “ סובב עמק “ מחשבה ממש יוצרת מציאות ושאני מדבר עם מלווה על כך שאני אוסף פרסות והן מביאות לי ממש מזל טוב ומספר איך לא מצאתי אף פרסה מחודשים לפני שבני הצעיר נולד –משמע אחת עשרה חודש .. ורגע אחרי כן אני מוצא פרסה , בחושך ! אחרי שכבר רצתי במקום הזה שלוש פעמים באור !! .. ובסיבוב הבא אני מוצא עוד פרסה …!! ( ולא אותה פרסה אל תהיו ציניים )…

נפגשתי עם תופעות פיזיות חדשות שהיו לדעתי שילוב של מחסור בשעות שינה ותזונה אקלקטית , כך שממש חוויתי שיהוקים של שעות , וללא עזרתה של נטע שגם הרביצה לי עם מקל כדי לסייע עם השיהוקים וגם לימדה אותי טריקים לשיהוקים סביר להניח שהייתי משהק עד היום ….

גיליתי שהכניסה ללילה הראשון קשה מהלילה השני , בראשון היו רגעים שכל פיסת אספלט בדרך ממש דיברה איתי ושכנעה אותי להירגע רגע אחד עליה , לא נכנעתי , לא ישנתי למרות שיש לי תחושה שהייתי שורד הרדמות של מספר דקות …

מצאתי הומור כמשהו מעורר ומשמח ברגעים קשים , כאשר אחד ממלווי התנהג כדיילת ודיבר תוך כדי סרט הדרכה איפה יציאות החירום –היו קטעים שממש כבר לא ידעתי עם אני חולם או שמא זאת המציאות …

אחד מהלקחים מהעבר היה החלפה של ביגוד ברגע הראשון שיש חוויה של אי נוחות , החלפתי פעם אחת טייץ ‘ אבל מעל לחמש זוגות של חולצות עליונות ואני מודה שזאת הייתה החלטה מעולה … במישור הנעליים תכננתי החלפות נעליים לפי הסיבוב והתנפחות הרגליים שידעתי שיוצרו בצקות ואסטרטגיה זאת השתלמה לי … אם זאת כמו כל שיעור טוב , למרות שהבאתי מעל לשמונה זוגות גרביים , מאוד חששתי מישיבה כך שהחלפתי גרביים רק פעמיים דבר שעלה לי בשלפוחיות שאני די בטוח שלא היו קורות עם הייתי מחליף יותר גרביים …

יישמתי כראוי את רעיון האוכל חם –אותו תיאמתי עם אשתי –כך שבלילה הראשון אכלתי לפי התכנון פתיתים חמים שהיו מעולים ובלילה השני אכלתי מרק משובח שדורון חברי הביא …

מעבר לכך כלקח מ “ הר לעמק ” 212 קילומטר הייתה לי תוכנית שתייה גם לאורך הריצה עצמה וגם בתחנות , שתיתי עד 500 סמ “ ק בין תחנות ובכל תחנה בערך שלוש כוסות של שתייה בערך 400 + סמ “ ק כך יכולתי להכניס כל הזמן נוזלים , בתחנות לעולם לא שתיתי איזוטוני על מנת לא ליצור אברסיה לטעם שלו ובדרך לא שתיתי שתייה מוגזת או ממותקת כדי לא ליצור אברסיה לטעם שלה … כל הדרך הייתי די רווי בנוזלים …

הלילה השני הציג בעיות אחרות , סוגיית החושך שוב כמובן הייתה במרחב אבל כעת הייתה כבר עייפות מצטברת של 30 + שעות ללא שינה .. ואז הופיעו ההזיות וממש ראיתי דברים …

אם ב “ סובב עמק “ של שנה שעברה בו רצתי 186 קילומטר ובו מצאתי את עצמי רץ לבד סיבוב בלילה , ללא מלווה וחווה הזיות של ממש לדבר , לשמוע ינשופים מדברים עלי , מזמינים אותי להשלים “ מניין ” – כן , עם ינשופים !!! הפעם התחלתי לראות חיות באבנים והדבר שעשע אותי , אני חושב שבזכות העובדה שהיו לי בלילה השני שני מלווים יכולתי להיות משועשע מהרעיון ולא מעורער ממנו ..

גילתי טעמים “ חדשים “ נשבע לכם החוויה של כריך עם גבינה צהובה ( אני הבאתי בולגרית לכריכים המלוחים ולמתוקים נוטלה עם חלווה או ריבה עם חלווה ) .. קיצר החוויה של כריך גבינה צהובה אחרי יום וחצי של גבינה מלוחה .. כמו גם החוויה של ערגליות שוקולד היא פשוט הורסת …

שהתחננתי לחיי ובקשתי קפה הפוך בסיבוב השישי למרות שידעתי שזה ממש לא טוב לי במרוץ כזה וקיבלתי קפה הפוך ממש “ ניצלתי ” – איש לא יבין את הטעם של הפוך אחרי מניעתו למספר ימים ( אני לא שותה הפוך לפני מרוצים כי הם יוצרים לי בלגן בבטן )…

זהו הגיע הסיבוב השביעי והשמיני היו לי צוותים כפולים של מלווים –התאכזרתי ב “ שוטים ועקרבים ” – ב ברוע צרוף .. אבל הם שרדו וגם אני …..

ה “ בלוז של הרגע שאחרי ” – לא פעם מדברים על הרגע של אחרי , תחושת הריקנות בעקבות השגת יעד גדול , יש משהו ביציאה לריצה כזאת שמנתק אותך מההוייה ה “ רגילה “ של החיים בהם עובדים , משפחה , אוכל בלי לחץ זמן ( בישיבה ) וישנים כמו בני אנוש … והנה אתה רץ ואתה רץ ואתה רץ שתי יממות , כל ההוויה שלך היא עולם הריצה …. אני מודה , לא פשוט לחזור למציאות , לא בטוח שכבר חזרתי ( דרך אגב )… אבל אני לא חש ריקנות , ממש לא , אלא עליה של שלב איכותית בהתפתחות שלי כרץ , אני יודע שהריצה הזאת הייתה גם סוג של “ חוויה מתקנת אחרי אולטרה מרתון קפריסין “ אבל מעבר לכך ההתמודדות עם אי השינה , הזמן , העמידה ביעדים שלי , סיום הריצה שהייתה הכי ארוכה בחיי עד כה במצב הכי טוב גופנית ומנטאלית ( לעומת ריצות קצרות ממנה ) כל אלא מאוד חיזקו אותי …

הרבה שאלו ושואלים אותי מה היעד הבא … אז יש כזה .. אני נוצר אותו בליבי כי אני עוד יודע שעד לריצה השנייה , השלישית והרביעית שאחרי האולטרה הזה , עד אז אי אפשר לדעת מה נפגע בגוף ואיפה אתה פצוע …

ונקודה אחרונה –אם אתם קוראים את הפוסט הזה ואתם לא מכירים את הדרך שעברתי לפני הריצה הזאת בבקשה אל תקבלו השראה מהסיפור שלי , להגיע לריצות ארוכות באופן מהיר , זאת השנה ה -26 בה אני רץ , התחלתי בכיתה ט ‘ – י ‘ לרוץ מרחקים של 2-5 קילומטר , שנה !! לקחה עד שהמאמן שלי הרשה לי לעבור לריצות של עשרה קילומטר , רק לקראת הצבא עברתי לחצאי מרתון ומעלה .. זה האולטרה מרתון ( מבחינתי אולטרה מרתון הוא מעל לשישים קילומטר ) ה -16 שלי ( אם אני לא ממש סנילי וטעיתי בספירה ).. מערכת יחסים עם ריצות ארוכות כמו כל קשר ארוך טווח ואינטימי היא משהו שבונים בהרבה השקעה ולאט .. אם תנסו להגיע ליכולת לרוץ מרחקים ארוכים מהר – .. תגיעו מהר מאוד למצב של השבתה וחבל … אם אתם כן רוצים לקבל ממני השראה , אז אני מודה בגלוי שאני מיסיונר של ריצות שטח , צאו למרחבים , תראו איך עונות מתחלפות , תרגישו מזג אוויר בשטח .. תתלכלכו ….. לא צריך לרוץ אולטרה מרתון כדי להנות מכל אילו ואולטרה מרתון הוא לא פסגת ההישג של רץ למרחקים ארוכים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *