הרכב גוף של רצי 100 מייל

מחברים: מ.ד הופמן, ד.ק לבוס, א.ס קסאזה, מ. ון לואן

פורסם ברשות מכון המחקר של ריצת הווסטרן 100

תקציר

המחקר משווה מאפיני הרכב גוף עם ביצועים הקרב משתתפים במרוץ ל 100 מייל. גובה משקל ואחוזי שומן נמדדו בקרב 72 רצים שהחלו את המרוץ ( 17 נשים ו 55 גברים). נעשה שימוש בניתוחי קורלציה על מנת להתאים מאפיני גוף לזמן סיום ובמבחני t בקבוצות בלתי תלויות נעשה שימוש על מנת להשוות מאפינים מסיימים כנגד המאפינים של אלו שלא סיימו את המרוץ . ה BMI הממוצע (+- סטיית התקן) היה 2.7+-24.8 (הטווח היה 19.1-32.2) לגברים ו 2.1+-21.2 ( הטווח היה 18.1-26.7) לנשים. בקרב שלושת הרצים המהירים ביותר ערכי ה BMI נעו בין 22.1 ל 23.4 בגברים ו 21.5 ל 22.9 בנשים. ממוצע אחוזי השומן (-+ סטיית התקן) לגבירם ולנשים היה 5+-17 (הטווח 5-35) ו 6+-21
(הטווח 10-29) בהתאמה. בקרב שלשות הרצים הגברים והנשים המהירים ביותר הטווחים היו 6-14 ו 14-27. היה מתאם חיובי חזק(0.23=r²
p=0.0025)  בין אחוזי השומן לבין זמן הסיום בקרב בגברים אך לא בקרב הנשים, אחוזי השומן היו נמוכים בקרב המסיימים מאשר בקרב הלא מסיימים בגברים (p=0.03) ובנשים (p=0.04). אנו מסיקים שלמרות השונות הרבה ב BMI ובאחוזי השומן בקרב רצי אולטרה, הגברים המהירים הינם בעלי אחוזי שומן נמוכים מאשר הרצים האיטיים יותר, ומסיימים הם בעלי אחוזי שומן נמוכים יותר מאשר אלו שאינם מצליחים לסיים את המרוץ.

הקדמה

מעט ידוע על המאפינים הפיזיולוגים של רצי אולטרה. הופמן [2] הוכיח שערכי מדד מסת הגוף (BMI) משתנה בצורה רחבה בקרב 392 משתתפי מרוץ Western States Endurance Run בשנת 2007. למעשה לחלק מהמשתתפים יש ערכי  BMI שיקטלגו אותם כסובלים מתת משק בעוד יש כאלה בעלי BMI שמצביע על השמנת יתר ואף על השמנת יתר חולנית (obese). כאשר לוקחים בחשבון רק את חמשת המסיימים במקומות הראשונים, ה BMI עדיין בעל שונות גבוהה בטווחים שבין 22.4 ל 24.7 לגברים ו 17.3 ל 21.1 לנשים, ונראה שהוא גבוהה יותר מכפי שדווח קודם לכן בקרב רצי עלית למרחקים בינונים ומרתון. עדיין BMI היה מקושר בצורה חיובית לזמן הסיום כך ש 10-11% מהשונות במהירות הריצה נתרמה ע”י ה BMI. בניגוד לכך קנחטל ועמיתיו מצאו שאין מתאם בין ה BMI ואחוזי השומן בן הביצועים בקרב קבוצה קטנה של גברים שהתחרתה במרוץ של 24 שעות [4] או בריצת 1200 ק”מ שנמשכה 17 ימים רצופים[3].
מטרתו של מחקר זה היתה להמשיך ולבחון מאפיני הרכב גוף בקרב משתתפים בריצת 100 מייל ע”י הכללת אחוזי השומן. הקשר בין הרכב הגוף וביצועים וכן הקשר בין מבנה הגוף בקרב הרצים נבחן. בהסתמך על עבודתנו הקודמת [2] היה זה צפוי ש BMI ואחוזי שומן יהיו בעלי שונות גבוהה, אבל ששונות זאת תהייה מקושרת לביצועים, ושתהיה מעט שונות, אם בכל, בהרכב הגוף בגילאים שונים.

שיטה

המשתתפים במחקר זה היו אלו שנטלו חלק במרוץ 100 מייל ריו דל לגו, שהחל והסתיים  במפרץ גרניט בקליפורניה. המסלול היה ברובו מורכב מסינגלים ודרכי עפר, הטיפוס המצטבר היה של 2743 מ’. למששתתפים היתה מגבלת זמן של 30 שעות על מנת לסיים את המרוץ. הטמפרטורות ביום המרוץ נעו בן 12.2 ל 37.6 מעלות והטמפרטורה הממוצעת היתה 24.3 מעלות.
המחקר אושר ע”י המכון שלנו, משתתפי המרוץ יודעו על המחקר כשלושה שבועות לפני המרוץ ונאמר להם שהשתתפות בו הינה על בסיס התנדבותי. גיוס משתתפים ומדידות התבצעו בזמן הרשום למרוץ באחר הצוהרים והערב שקדמו למרוץ.
הוגבה נמדד בדיוק של 0.1 סנטימטר באמצעות stadiometer  נייד. משקל נייד מכויל המופעל ע”י סוללת שימש לשקילת הרצים. הנבדקים היו יחפים ובדרך כלל לבושים בבגדי הריצה שלהם. לא נעשו כל התאמות במשקל הגוף על מנת להביא בחשבון את משקלם הקל של הבגדים. מדידת אחוזי השומן נעשתה באמצעות( bioimpedance spectroscopy (Model SFB7, ImpediMed, Inc., San Diego, CA המכשיר סורק 256 תדירויות בין 4kHZ ל  100kHZ ומשתמש במודלים מתמטיים לחשב התנגדות בתדירויות אפס ואינסוף. מודל קול ותאוריית תערובת הנאי שמשו לקביעת מסת השומן[6]. הבדיקה נעשתה בצידו הימני של הגוף מלבד מספר מקרים בהם לרצים היה שתל מתכתי בצלע בצד ימין. הנבדקים הסירו תכשיטים, פריטים מתכתיים (כגון שעונים) ומכשירים אלקטרונים מכיסיהם. הם עמדו על המשטח ללא תנועה למשך המדידה. שתי אלקטרודות הושמו על הזרוע והקרסול אחרי שאזורים אלו גולחו משער ונוקו. הנבדקים נשארו  במצב זה כ 3-4 דקות לפני המדידה.
תוצאות המרוץ ונתוני גיל נאספו מהתוצאות הרשמיות שהתפרסמו. קורלצית פירסון שמשה להשוות BMI ואחוזי שומן עם זמני הסיום והגילאים לגברים ולנשים. קורלצית פירסון שמשה גם לקישור בין מסה רזה לבין גיל. במבחני t בקבוצות בלתי תלויות נעשה שימוש על מנת להשוות מאפיינים של מסיימים לכאלו של לא מסיימים. כאשר תוצאות סטטיסטיות מצופות לא הושגו, גודל האפקט נקבע ע”י חלוקה של שממוצע של ההבדלים בקבוצה בסטית התקן. כפי שמומלץ ע”י כהן [1] גודל האפקט נחשב כקטן ב 0.2 בינוני ב 0.5 וגדול ב 0.8 ומעלה. ערך הסתברותי של פחות מ 0.005 התקבל כמשמעותי.

תוצאות

המידע לגבי משתתפי המרוץ ( מסיימים ולא מסיימים) ביחס למשתתפי המחקר מוצגת בטבלה 1.

סך של 109 משתתפים ( 34 נשים ו75  גברים)  החלו את המרוץ ו 72 מתוכם (66%) השתתפו במחקר. מתוך 72 הרצים ( 17 נשים ו 55 גברים) אשר השתתפו במחקר 45 (62%) סיימו את המרוץ, שזה יחס דומה לאחוז המסיימים הכללי שהיה 56%. זמן הסיום הממוצע גם הוא היה דומה בין כלל המשתתפים למשתתפי המחקר.
המרוץ מתקיים משנת 2001 עם סך של 274 מסיימים במשך שמונה השנים שקדמו ל 2008. המזנקים למרוץ ב 2008 שמנו 108 מתחרים, הם הקבוצה הגדולה ביותר של מתחרים במרוץ. בקרב המסיימים בן השנים 2001 ל 2007 זמן הסיום הממוצע +- סטיית התקן הוא 3.29-+26.07 שעות. הזוכה בשנת 2008,אש רגם נטל חלק במחקר, הינו בעל ששת הזמנים המהירים ביותר במסלול זה. זמנו השנה היה איטי ב 2.1 שעות משיא המסלול. 19 רצים סימו את המרוץ בפחות מ 24 שעות ב 2008, המספר הגדול מאז ומעולם.
בקרב כל משתתפי המחקר ערכי BMI הממוצעים -+ סטיית התקן היו 2.7-+24.8 לגברים (הטווח 19.1-32.2)  ו 2.1-+21.2 לנשים ( הטווח 18.1-26.7). ערכי ה BMI אינם שונים בין מסיימים ללא מסיימים לאף אחד מהמינים ( ציור 1 למעלה) אבל גודל האפקט היה בינוני (0.42) לגברים וקטן (0.14) לנשים.

ממוצע ערכי אחוזי השומן -+ סטיית התקן היה 5%-+17 ( טווח 5-35) לגברים ו 6%-+21 (טווח 10-29) לנשים. (ציור 1 למטה). אחוז השומן היה נמוך אצל מסיימים מאשר אצל לא מסיימים בקרב הגברים ( 4-+16 לעומת 7-+19 P=0.03) ובנשים (6-+19 לעומת 4+-24 P=0.04).
הקשר בן BMI אחוזי שומן וזמן הסיום לגברים מוצג בציור 2.

הקשר בין BMI לבין זמן סיום לא הציג משמעות סטטיסטית ( P=0.065) אבל הייתה קורלציה משמעותית (r²=0.23;p=0.025)  בין אחוזי השומן וזמן הסיום בקרב הגברים. מתוך שלושת המסיימים הראשונים בקרב הגברים, אשר כולם השתתפו במחקר, ה BMI נע בין 22.1 ל 23.4 ואחוזי השומן נעו בין 6 ל 14 %.
בקרב הנשים, משמעות סטטיסטית לא הושגה לקשר בין BMI (כש P=0.5) או אחוזי השומן  ( כש P=0.005) לבין זמן הסיום (אין גרפים מצורפים). בקרב שלוש המסיימות הראשונות מהנשים, שתי משתתפות במחקר היו בעלות BMI של 21.5 ושל 22.9 ושל אחוזי שומן של 14 ו 27%. BMI ןאחוזי שומן ביחס לגיל בקרב כל משתתפי המחקר מוצגים בציור 3.

בטווח הגילאים 16-67 בגברים ו 20-64 לנשים לא היה קשר משמעותי (r²=0.0004-0.05;p=0.1-0.9)בין  BMI או אחוזי שומן לגיל. יתרה מזה, לא היה קשר משמעותי בין המסה הרזה והגיל בגברים  (r²=0.05;p=0.1)  או בנשים (r²=0.08;p=0.3).

דיון

משתתפים במרוץ זה היו בעלי טווח רחב של הרכבי גוף. לדוגמא ערכי BMI נעו מ 19.1 ל 32.2 ואחוזי שומן נעו מ 5 עד ל32 % לגברם. לנשים ערכי BMI נעו בין 18.1 ל 26.7 ואחוזי השומן בין 10 ל 29%. אפילו מבין המסיימים הראשונים, ערכי אחוזי השומן היו שונים בצורה משמעותית. בכל זאת יש מתאם משמעותי בין אחוזי השומן לזמן הסיום לגברים המצביעים ש 23% מהשונות במהירות הריצה קשורה לאחוזי השומן, יתרה מזאת ראינו שלמסיימים אחוזי שומן נמוכים מאלו שלא סיימו את המרוץ.
הממצאים הנוכחיים הנם בעלי השוואה לאלו ממחקרנו הקודם שנעשה בקרב רצי ה  Western States Endurance Run בשנת 2007, ואשר בו ה BMU נמצא להשתרע על הטווח בין 18 ל 31 לגברים ו בין 16 ל 26 לנשים. במחקר זה ה BMI הוכח כאחראי ל 10-11% משונות בזמן הסיום הן לנשים והן לגברים, אל משמעות סטטיסטית לא הוכחה לקשר הזה במחקר, כנראה בגלל גודל המדגם הקטן יותר. שני המחקרים לא זיהו הבדל ב BMI בין מסיימים ללא מסיימים.
קכטל ושותפיו מדדו BMI ואחוזי שומן בקבוצה קטנה של גברים המתחרה ב מרוץ 24 שעות [4] ובתחרות ל 1200 ק”מ על פני 17 ימים רצופים[3]. במחקרים אלו ממוצעי ה BMI ואחוזי השומן היו 23 ו 13% בהתאמה. לא היה מתאם משמעותי בין ה BMI ואחוזי השומן והביצועים באף אחד מהמחקרים. ממצאים אלו שונים משלנו עקב גודל המדגם הקטן ( 15 ו 19 נחקרים)  כמו גם הסבירות שהנחקרים במחקרים אלו היו קבוצה יותר הומגנית של משתתפים מאשר במחקרנו בהינתן השונות הקטנה יותר שלהם ב BMI ובאחוזי שומן.
מחקרים לאורך זמן הוכיחו שקיימת עליה בשומן וירדה במסת שריר במקביל להזדקנות [5]. מענין שאנו לא מצאנו כל קשר בין  BMI  ואחוזי שומן לגיל בקרב המשתתפים במחקרנו. ממצאים אלו מספקים הוכחה שהרכב הגוף הרצוי יכול להשמר באמצעות אמונים הנהוגים בקרב רצי אולטרה.
המרות בו אספנו את הנתונים הנו קטן יחסית למרוצי 100 מייל בארה”ב אשר כולללים למעלה מ 400 משתתפים. ככל גודל מדגם טן, בפרט בקרב הנשים יכול להשפיע על איכות הממצאים מהמחקר. חקירות עתידיות צריכות להתמקד הקבוצת נחקרים גדולה יותר. עדיין בהינתן הסתייגותנו מגודל המדגם מחקר זה מדגים שיש טווח רחב של שונות ב BMI ובאחוזי שומן בקרב משתתפים במרוץ ל 100 מייל ושהגברים היותר מהירים במרוץ הנם בעלי אחוזי שומן נמוכים יותר מאשר האטיים. החוסר בקשר משמעותי ל BMI אחוזי השומן עם הגיל מדגים שניתן לשלוט במידה מסוימת בנתונים אלו ע”י עם אמונים לריצות אולטרה.

סימוכין

1) Cohen J. Statistical Power Analysis for the Behavioral Sciences, 2nd ed.Hillsdale, NJ: Lawrence Earlbaum Associates; 1988
Hoffman MD. Anthropometric characteristics of ultramarathoners. Int J Sports Med 2008; 29: 808–811  (2
Knechtle B, Knechtle P, Schulze I, Kohler G. Upper arm circumference is associated with race performance in ultra-endurance runners. Br J Sports Med 2008; 42: 295–299  (3
Knechtle B, Wirth A, Knechtle P, Zimmermann K, Kohler G. Personal best marathon performance is associated with performance in a 24-h runand not anthropometry or training volume. Br J (4      (Sports Med 2009; 43: 836–839
St-Onge MP. Relationship between body composition changes changes in physical function and metabolic risk factors in aging. Curr Opin Clin Nutr Metab Care 2005; 8: 523–528   (5
Van Loan MD, Withers P, Matthie J, Mayclin PL. Use of Bioimpedance  Spectroscopy to Determine Extracellular Fluid,Intracellular Fluid, Total Body Water, and Fat-Free Mass. In: Ellis KJ (ed). (6  Human Body Composition: In Vivo Measurement and Studies. New York: Plenum Publishing Co; 1993; 67–70