היום סיימתי את הארוכה האחרונה לקראת אולטרא מרתון מגידו ,כהכנה לקראת מקצה ה-100 ק”מ החלטתי להתחיל לרוץ באותה השעה ויחסית באותו תוואי שטח (לא זינקתי ביער הקיבוצים אבל לא רחוק משם ) .לכאורה היה מדובר בעוד ריצה ארוכה בשטח זה ,בו אני מתאמן רבות מאידך רציתי לבחון מספר אספקטים שייחודיים למרוץ זה ולשעת הזנקה זו:
א.תזונה ושתייה –
בהכנה למרתון רגיל מקובל לאכול ארוחת פסטה בערב לפני המרתון וחטיף אנרגיה לגווניו כשעה לפני ההזנקה,על פי רוב במהלך הימים הקרובים למרתון מקובל להרבות בשתייה ולהגיע לאירוע רווי בשתייה. כאן שאלתי את עצמי את השאלה איך מתזמנים את האוכל .המרוץ מוזנק בשעה 2:00 ,היציאה לריצת ההכנה אפשרה לי לראות איך הגוף יגיב לארוחה בשעות אחר הצהרים המאוחרים ,האם יש מספיק זמן להתרוקנות משמעותית לפני הריצה עצמה (אני לא רוצה למצוא את עצמי מחפש מקום וכורע בעת האירוע ולאחר נשאר שם תפוס שרירים ). הסימולציה עזרה לי להבין שארוחה טובה בשעה חמש או שש מספקת זמן להרגשה של שובע,להתרוקנות ולהגעה נוחה לאירוע.
נושא השתייה משמעותי כמובן מאוד.. מחד אתה רוצה להגיע רווי לאירוע מאידך אחד מהלקחים שהפקתי מהר ועמק שהגעה “רווי מידי” מובילה לכך שתחושת הצמא אינה מורגשת למרות שהגוף מתחמם,או במים אחרות השתייה מספקת גם צמא וגם לקירור של הגוף ..אם אגיע רווי מידי לא אחוש צמא בשעות הראשונות דבר שעלול להוביל להתייבשות מאוחר יותר.
ב.שינה–
שאלה משמעותית לא פחות היא איך מתארגנים לקראת שינה מספקת לאירוע שמוזנק באמצע הלילה, האם אפשר לישון באותו היום או שצריך לדאוג לכך שמספיק שינה טובה ומנוחה תצטבר בימים הקודמים לאירוע דבר שיאפשר להגיע לאירוע לא מותש מידי ולא עייף מידי, אני חושב שעבור כל מי שחש בהתרגשות /מתח /חרדה לקראת המרוץ ,דבר שעלול לפגום בשינה שלו ביום המרוץ (ואני מזכיר לנו שרובינו לא רגילים לשינת צהרים או שינת אחר צהרים ) רצוי להכין די מלאי של שינה בימים הקודמים ליום המרוץ.
ג.תנאי מגרש-
בכדורגל תמיד עדיף מגרש בייתי ,מעבר לאוהדים במגרש הבייתי אתה מכיר כל קפל קרקע,יודע איפה יש רוח שיכולה להסיט את הכדור ואיפה הנקודה שהשופט לא רואה בה טוב.
כאשר הגעתי היום בשעה שתיים בלילה ,לאחר שמדדתי את הטמפרטורה בבית שלי בטבעון ראיתי שבמגידו פשוט קר יותר. לכאורה מדובר באי נוחות קלה ,להתחיל לרוץ שקצת קר לך ,מאידך ההזנקה למרוץ מלווה בהרבה אדרנלין ,אנשים פותחים בריצה מהירה ולעיתים לא באופן שקול והחשבון מוגש לפי כושר ואימון האצן בק”מ ה-30 והילך ..אני חושב ששילוב בין תחושת קור ורצון להפיג אותה ,הזנקה רווית אדרנלין וטסטוסטרון יכולה להוביל לפריצה קדימה מהר מידי ותשלום קנסות בגוף בהמשך.
לסיכום – אני ממליץ בחום על ריצת ריצה ארוכה בתוואי המרוץ המשוער ובזמן המשוער להתרחשות המרוץ …בפסיכולוגיה יש מאמרים רבים המראים שלמידה וסימולציית בחינה המדמות את תנאי האמת של המבחן מפחיתים חרדה ומשפרים את ביצועיי התלמיד.אין לי ספק שכאשר אתה יודע איך הגוף שלך מגיב לריצה בשעת היעד של המרוץ ,כאשר התוואי יחסית מוכר לך ויש תחושה (מזויפת כמובן ) שאת המבחן כבר עשית בתיאוריה וכעת אתה עושה אותו בפרקטיקה – הסיכוי להצלחה בזמן אמת עולה לעין ערוך .
חשוב להדגיש ,נכון לי קל לדבר על ריצה בשטח המרוץ הואיל ואני גר קרוב אליו ,מאידך אני סבור שגם מי שרץ ומתאמן במודעין ,תל אביב או אילת ולא יכול להגיע לאימון בתוואי המרוץ יכול לארגן לעצמו ריצת אימון במסלול העליות הקבועה שלו בשתיים בלילה ,דבר שיאפשר לו לחוש ולהבין איך הגוף שלו יגיב לתחילת הריצה במועד זה.