אמוני הליכה לאולטרה – מחשבות ומסקנות

לפני כחודשיים תרגמתי מאמר על שילוב הליכה באימונים לאולטרה. במהלך החודשיים שעברו שילבתי הליכות בחלק מהריצות שלי פעמיים בשבוע. להלן מסקנותיי:

1. מצא את השילוב שמתאים לך מבחינת יחס ריצה/ הליכה. אפשר לפי זמן או לפי מרחק. אני בחרתי לבצע 5 דקות הליכה בכל 5 ק” מ ( מכפלות של 5 ) מכיוון שבמרוץ חוצה ארץ תהינה תחנות שתייה כל 5 ק” מ ואני מעדיף לשלב את ההליכה עם אכילה ושתייה.
2. הקפד לבצע את הפסקות ההליכה החל מהשלבים הראשונים של הריצה. קיים פיתוי גדול בתחילת הריצה שאנחנו עדיין רעננים לדלג על הפסקות ההליכה. יש להיות קשיחים ולבצען לפי התכנון.
3. נצל את הפסקות ההליכה לאכילה ושתייה, יותר קל לספוג נוזלים ומזון בהליכה מאשר בריצה.
4. נצל את ההליכה לבצע את כל הפעולות שאינן קשורות במישרין לריצה, כגון החלפת בגדים, סידור נגן המוזיקה וכו‘.
5. מדי פעם בצע אימון הליכה של כ 45 דקות עד שעה. זה יעזור לשיפור טכניקת ההליכה וכן יכין אותך מנטלית לקטעים בסוף המרוץ שיתכן שתאלץ לעבור להליכה למשכי זמן ארוכים.
6. הגוף מתאושש בצורה די טובה בקטעי ההליכה דבר שמתבטא בקטעי ריצה קלים ומהירים יותר. סך כל העומס הכללי של האימון, לדעתי, הנו פחות מאשר אימון של ריצה בלבד.
7. קיים קושי במעבר בן ריצה להליכה וכן בן הליכה לריצה:

• • כשאתה נכנס לקצב ריצה טוב שמרגיש לך נח, והשעון מראה שהגיע הזמן לעבור להליכה, מתחיל מאבק מנטלי האם ללכת או להמשיך בריצה. הפיתוי להמשיך ולרוץ הוא גדול ואתה מתחיל להמציא לך תירוצים ” הגיוניים” מדוע לא לעבור להליכה. תתגבר על זה! תהיה קשוח עם עצמך ובעל משמעת צבאית. תעמוד ביעדי ההליכה שהצבתה לעצמך.
  • תופעה שונה קיימת בסוף מקטע ההליכה. הגוף התקרר מעט וקיים קושי מסוים ” להתניע” ולחזור לריצה. הפיתוי ” לגנוב” עוד קצת מנוחה הוא גדול. יש להתחיל לרוץ לאט מאוד ולתת לגוף להגיע לבדו למהירות הרצויה. אין צורך להיות עבד של השעון ולהתחיל לרוץ מיד בקצב השיוט שלך.

אני בסך הכל די מרוצה משילוב הליכות מובנות בחלק מהאימונים, בנוסף ליתרון הפיזי אני רואה גם יתרון מנטלי. הפסקות מובנות מקלות על שבירת האימון/ התחרות למקטעים קצרים יותר שקל להתמודד אתם. בכל פעם עליך לחשוב רק על חמשת הקילומטרים הבאים עד לתחנת השתיה והפסקת ההליכה. ההתמודדות עם המרחק נעשית קלה יותר לדעתי.

לדעתי אם אתם מתכוננים לאולטרה חוצה ארץ הקרוב ומתכננים להשתתף במקצי הבודדים למרחקים של 100 ק” מ או 100 מייל, שיקלו ברצינות לשלב הליכות באופן מובנה במהלך האימונים. לדעתי לרצים במרחקים הקצרים יותר או במקצי השליחים אין כל צורך בשילוב הליכה.

התגברו על ” הבושה” הטבועה בנו כרצים מהמעבר להליכה ונסו זאת בעצמכם!