ה. מאי 23rd, 2024

מחבר:

Hoffman MD

פורסם ברשות מכון המחקר של ריצת הווסטרן 100

מטרת מחקר זה לבדוק השוואתית בין ביצועי נשים וגברים באולטרה מרתון של 50 ק” מ לעומת אולטרה מרתון של80 ו– 161 ק“מ (100 מייל),  ולראות האם יש ביצועים שונים של נשים במקצים השונים לעומת גברים. השיטה –תוצאות מרוצים החל משנת 1990 ועד 2007 נבחנו לאיתור המסיימים של מרוצים משמעותיים ממרחק של 50 ק” מ ועד מרחק של 161 ק” מ.

תוצאות

86 זוגות של גברים ונשים שהשתתפו בשני סוגי המקצים. הזוגות חולקו לפי קבוצות גיל ותפקוד לאורך המרוץ (במילים אחרות חולקו גברים ונשים לזוגות והשוו ברמה של כל אחד לשני בזוג), ממוצע הגיל של קבוצות המשתתפים היה בין גילאי 42-44. ממוצע המהירות לסיום מקצה 50 ק” מ היה 152 מ‘ לדקה עם סטיית תקן של 20 עבור שני המינים. ממוצע המהירות לסיום מקצה 80 ק” מ היה 151 מ‘ לדקה עם סטית תקן של 20 עבור נשים לעומת 150 מ‘ לדקה עם סטית תקן 21 עבור גברים. עבור מקצה ה– 161 מדובר על מהירות 102 מ‘ לדקה עם סטית תקן 13 עבור נשים ומהירות 103 מ‘ לדקה עם סטית תקן 12 עבור גברים. לסיכום –זוגות של גברים ונשים בעלי תוצאות דומות במקצה ה-50 ק” מ הפגינו תוצאות דומות גם במקצה ה-161 ק“מ.

דיון לאור התוצאות

תוצאות מחקר זה מנוגדות לתוצאות של שני מחקרים קודמים שהוכיחו שנשים שהיו בהשוואה לגברים במרוץ מרתון ובמקצה 56 ק” מ הפגינו ביצוע טוב יותר מגברים במקצה של 90 ק“מ . למעשה במחקרים אלו הגברים רצו בקצב שבין 5%-9% מהנשים במקצה ה -90 ק ” מ .

המחקר הנוכחי בחן מדגם גדול יותר של זוגות רצים ולפיכך יתכן שמגמות מסוימות לא זוהו במחקרים הקודמים עקב מיעוט משתתפים. הצמדת זוגות במחקר הנוכחי חייבה פער של עד 4% בזמני הריצה במקצה ה-50 ק” מ . הבדל זה נראה כמספיק על מנת לאפשר הקבלה בין יכולות של רצים גברים ונשים בצמדים השונים , בסופו של תהליך המחקר נראה כי אין צורך במרווח של 4% וכי ההבדל בין זוגות הרצים בין המינים היה רק 1.5% . מעבר לכך נשים הותאמו לגברים שהיו בטווח של 5 שנים מהגיל שלהן , אם זאת ניתוח סטטיסטי מקיף גילה כי במחקר הנוכחי כי הגיל הממוצע של הגברים היה ב-1 שנה גבוה משל הנשים . דבר שאינו משמעותי סטטיסטית. נושא משמעותי נוסף הוא נושא הניסיון בריצת אולטרה מרתון , חשוב לציין שנושא זה נבדק ולא נמצא הבדל משמעותי בניסיון בין הקבוצות השונות .

השונות המרכזית של המחקר הנוכחי הוא התמקדות במרוצי אולטרה מרתון שנערכו כמעט לחלוטין בתנאי שטח זאת בשעה שהמחקרים הקודמים נגעו בריצת כביש. ריצת שטח שונה באופן מהותי מריצת כביש , מדובר בריצה שעל פי רוב היא איטית יותר זאת הואיל והתוואי אינו מאוזן והמשטחים פחות נוחים לריצה מהירה . מרוצי ה-50 ק” מ וה-161 ק” מ שנבחנו במחקר הנוכחי הם באופן מיוחד יותר בעל תוואי קרקע קשה וכוללים עליות וירידות תלולות . כתוצאה של הקצב האיטי יותר של מרוצים אילו הרצים המשתתפים בהם יעברו זמן רב יותר בריצה בתנאי לילה , נעזרים באביזרי תאורה וציוד רב יותר לנשיאה על הגב, דבר זה מוביל להאטה רבה עוד יותר בעת ריצת הלילה. מעבר לכך בניגוד למרוצים הארוכים שנבחנו במחקרים הקודמים ( מרתון הקומרדס למשל ) במרוצים שנבחנו במחקר הנוכחי תחנות העזרה השונות ממוקמות במרחק רב יותר אחת מהשנייה הדבר מוביל לכך שהרצים נאלצים לסחוב על הגב ציוד רב יותר בין התחנות השונות , כל ההבדלים הללו יכולים להוביל להדגשה של ההבדלים הקיימים בין המינים .

כפי שהחוקרים שיערו היה פער משמעותי בקצב הריצה בזוגות של הרצים בין מקצה ה-80 ק” מ למקצה ה-161 ק” מ . למעשה הקצב של הגברים במקצה זה בין 23% איטי יותר ל 13% מהיר יותר מהנשים , והקצב של הגברים במקצה ה-161 ק” מ נע בין 25% איטי יותר ל46% מהיר יותר משל הנשים . פער גדול כל כך בין הנתונים נובע ממגוון אדיר של גורמים הקשורים לתפקוד באירועים מאתגרי סיבולת כאלה כמו למשל תגובה לתוואי קרקע קשה , יכולת להתמודד עם עליות וירידות תלולות והיכולת להיות באיזון מבחינת צריכת מים ותזונה. חשוב לציין שבאירוע ה-161 ק” מ היו אתגרים נוספים לרצים כמו התמודדות עם תנאי גובה רב, טמפרטורות גבוהות וריצה בלילה. לא התגלה שינוי ופער הקשור לנושא של הבדלי גיל או פער במהירות בין הזוגות שצומדו , אם זאת התגלה שניסיון בריצת 161 מוביל לריצה יחסית יותר מהירה יחסית למי שאין לו ניסיון רב במרחק זה.

נמצא קשר מסוים בין קצב הריצה הממוצע במרוץ ה-50 ק” מ לבין קצב הריצה במרחקים גבוהים יותר, כך שעל פי רוב רץ מהיר יותר במרוץ ה-50 ק” מ הוא גם מהיר יותר במקצה ה-161 ק” מ , אם זאת ממצא מעניין הוא ששיעור הירידה בקצב הריצה הוא רב יותר בקרב רצים מהירים יחסית במקצה ה-50 ק” מ המשתתפים במרוץ ה-161 לעומת רצים איטיים יותר במרוץ ה-50 ק” מ הרצים את מרוץ ה-161 ק” מ.

בעבר – מספר גורמים הוצעו כמהווים יתרון לנשים במרוצי אולטרה מרתון לעומת גברים , בין הגורמים שהועלו היו : נשים משתמשות באופן טוב יותר ברקמת השומן בגוף לעומת גברים ולפיכך הדבר משפיע על יכולת צריכת חמצן טובה יותר עבור נשים לעומת גברים בעת ריצת אולטרה מרתון ארוכה. מעבר לכך הוצע שלנשים יש יכולת עמידות טובה יותר לאירועי סיבולת לעומת גברים . כמו כן הוצע שנשים מסוגלות להתמודד עם כאב מתמשך באופן טוב יותר לעומת גברים והרעיון הסופי שנשים שוקלות פחות דבר מהווה יתרון בסוג אירועים כאלה. חשוב לציין שבמחקים שנערכו לאור הביצוע באירוע האולטרה מרתון שנחשב לאחד הקשים ביותר – WSER– Western States Endurance Run לא נמצא שום עדות על יתרון נשי בריצת אולטרה מרתון .

חשוב לציין שמגבלה עיקרית של המחקר הנוכחי שהצמיד זוגות של גברים ונשים לפי הקצב ריצה והגיל של הרץ קשור לעובדה שלא ניתן לוודא שכל רץ אכן מיצה את הפוטנציאל שלו בריצה , במילים אחרות הואיל וחלק מהרצים סיימו שניות ספורות זה מזה ניתן לשער שחלק מסוים מהזוגות הורכבו ממלווים לרצים דבר שעיוות את התוצאות ולא הראה את הפער האמיתי בין נשים לגברים רצי אולטרה מרתון . מעבר לכך הואיל ואין לחוקרים את ההיסטוריה של הרצים לא ברור איכות האימון לכל אירוע כמו גם היסטוריית הפציעה של כל רץ ורצה.

לסיכום תוצאות מחקר זה מראות שאין הבדל או יתרון בביצוע של נשים לעומת גברים במרוצים של 80 ק” מ ו161 ק” מ כאשר מבצעים השוואה לריצת מרוץ אולטרה מרתון של 50 ק” מ בשטח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *